אובליגו הוא סך כל ההתחיבוית שלנו לבנק .

 

לדוגמא:

• הלוואה לזמן ארוך של 2 מליון

• הלוואה לזמן קצר של 200 אלף ש"ח.

• אשראי בנקאי של חצי מיליון ש"ח.

 

נחבר את הכל יחד: האובליגו שלנו לבנק הוא  2,700,000 ש"ח. מבחינת הבנק זהו סך החובות שלנו אליו, ומכאן נגזר הסיכון של הבנק. הבנק מקפיד לקבל מאתנו בטחונות המתאימים לסך החובות שלנו אליו. וככול שהסיכון של העסק גבוה לדעת הבנק, כך הוא ידרוש ממנו בטחונות גדולים יותר.עניין נוסף הנגזר מזה היא הריבית, גם פה הבנק נוהג לקחת ריבית גבוה יותר ככול שלדעתו העסק מסוכן יותר.

 

עסק שלא מקפיד לשלם את חובותיו בזמן מראה לבנק שהוא עסק בסיכון גבוה יותר, לכן כאשר ירצה לקבל בפעם הבאה הלוואה או להגדיל את האשראי, הבנק יחשוב הייטב אם לאשר את הדבר, לרוב הבנק ידרוש ריבית יותר יקרה, וכן להגדיל את הבטחונות של העסק לבנק. לכן אנו ממליצים תמיד לשלם את החובות בזמן, זה נכון וזה טוב. 

 

אלו בטחונות הבנק דורש מאתנו:

• שעבודים על רכוש, כגון בית, ציוד וכד'

• שעבוד הכספים הנכנסים לחשבון

• דרישה לפתיחת חשבון חיסכון 

• דרישה לחתימת ערב בעל נכסים רבים יותר.

לרוב הבנק דורש את הבטחונות הטובים ביותר עבורו כגון נכס של בעל העסק, כאשר בהחלט ניתן להסתפק בבטחונות אחרים הטובים יותר לעסק. כאן  יכול להתבצע חסכון משמעותי בקביעת הבטחונות על ידי הבנק ונתינת אשראי או הלוואה תמורתם. שכן לרוב ניתן להציג את הבטחונות באופן הוגן יותר לעסק , וכך לקבל תנאים טובים יותר.

 

אנו כבעלי נסיון ידע והכרת דרישות המערכת הבנקאית, יודעים לומר האם העסק משלם יותר ממה שראוי, ולעזור במידת הצורך להגדלת האשראי או הפחתת הבטחונות. שוב להדגיש קביעת הבטחונות נעשית על ידי הבנק   בדרך כלל פעם אחת בחיי העסק, ויש חשיבות לעדכן, ולהתאים את הבטחונות לעסק מידי פעם.

 

ההשלכות של התאמת האובלגו לבטחונות הן עצומות וחוסכות כסף רב לעסק, הן לשון המאזניים אשר תקבע אם העסק יעמוד איתנה על שתי רגליו, ומאפשרות לו חמצן לפעילות שלו. את ההתאמה רצוי לעשות בתקופות טובות בחיי העסק, כך גם ניתן לקבל תנאים טובים הרבה יותר!

 

כמו שאומר וורן באפט "נח לא התחיל לבנות את התיבה כשהחל המבול."